פגיעות בשטח הציבורי
פגיעות רבות נגרמות בשטח ציבורי כתוצאה ממכשול ורשלנות ומסתיימות בנזקים גופניים משמעותיים המזכים בפיצוי מהעירייה או מהרשות המקומית שבשטחה ארעה הפגיעה.
רוב הפגיעות נגרמות בשל בורות או הבדלי גובה הגורמות להולכי הרגל למעוד ולהיפגע אך כמובן שהאין חובה שהפגיעה תגרם בדרך כזו כך שכול אירוע המוביל לפגיעה גופנית ואשר נגרם בשל מחדל שמקורו בפעולה או אי פעולה של העיריה או הרשות המקומית מקים זכאות לפיצוי.
על פי הדין הקיים, רשות מקומית מחוייבת לדאוג לתקינות השטח הציבורי שבתחומה ולהסיר כול מכשול אשר עלול להביא לפגיעה של עוברי אורח.
על מנת למקסם את זכאותכם לפיצוי יש לתעד ככול הניתן את מקום הפגיעה ולצלם את זירת האירוע בצמוד לזמן הפגיעה.
כמו כן יש לפנות לטיפול רפואי בצמוד למועד הפגיעה, לפרט בפני הרופאים את אופן התרחשות הפגיעה ולוודא שהמסמך הרפואי משקף נאמנה את פרטי התאונה.
לתשומת ליבכם, תביעות בגין פגיעה בשטח הציבורי דורשות מהתובע להוכיח את עצם קרות התאונה, הנזק והקשר הסיבתי בין התאונה לנזק, ללא הוכחה של שלושת הפרמטרים האמורים לא תקום זכאות לפיצוי.
על מנת למקסם את סיכוייכם לפיצוי נא פנו למשרדינו לתיאום פגישת יעוץ ללא תשלום עם עורך דין לתביעות נזקי גוף מומחה.
דוגמאות מהפסיקה
- אישה כבת 90 נתקלה במהלך הליכתה ברחוב בקולטן מי גשמים שבור ועקב כך מעדה ונחבלה. לטענת התובעים, בשל התאונה הפכה המנוחה, שהייתה אדם מתפקד ובעל איכות-חיים, לחולה סיעודית במסלול של הידרדרות גופנית ומנטאלית עד למותה. בית משפט השלום בתל אביב קבע כי לא ניתן לדעת בוודאות מה היה הגורם שהביא למעידתה של המנוחה. יחד עם זאת הוכח כי העירייה, התרשלה בהשארת בור ברשות-הרבים, בדמותו של קולטן מי-גשמים שבור. בית המשפט קבע כי העירייה גרמה ברשלנותה למצב שבו אמנם אין ודאות כי הרשלנות היא שגרמה לנזק העיקרי, אולם יש וודאות כי הרשלנות אפשרה את קיומו של תרחיש שלפיו הנזק העיקרי נגרם בעטיה, בנסיבות שבהן התובעים לא יוכלו להוכיח זאת. היינו, הנתבעת 1, ברשלנותה גרמה לתובעים 'נזק ראייתי' ועליה לשאת בתוצאותיו. לאור האמור בית המשפט פסק פיצוי בגובה 306,160 ₪.
2.התובע, יליד 1956, הגיש תביעה לפיצוי כספי, בגין נזק גוף שנגרם לו בזמן עבודה כאשר יצא לפנות אשפה לפח ציבורי, רגלו נתפסה בבור והוא נפל ונחבל. בית המשפט השלום בקריית גת קבע כי אחריות רשות מקומית לשלומו ולביטחונו של הציבור בשטחה, נובעת מפקודת העיריות ומדיני הרשלנות הכלליים, המטילים על העירייה לצפות כי עוברים ושבים עלולים להיפגע ממפגעים הנמצאים בשטחים המיועדים למעבר ציבורי. בית המשפט קבע בעניין זה כי מדובר במפגע של ממש במדרכה ופסק פיצוי בגובה 54,000 ₪ וזאת לאחר ניכוי אשם תורם ותשלומי הביטוח הלאומי.
3.התובעת ילידת 1948, במסגרת עבודתה, הלכה בשביל בית הספר ונתקלה במדחס מזגן שהיה תלוי על קיר חיצוני הסמוך ובולט לכיוון השביל. כתוצאה מכך נחבלה בראשה איבדה שווי משקל ונפלה. התובעת פונתה לבית חולים ואובחנה כסובלת מקונטוזיה של הראש ושברים בשניים הקדמיות, לאחר מכן שוחררה לביתה להמשך מעקב וטיפול. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. בית משפט השלום באילת קבע כי על העירייה מוטלת האחריות, בטרם פתיחת הלימודים, לבחון את מצב המתקנים בבית הספר על ידי מומחה מטעמה, וזו לא טרחה להביא כל ראיה להראות כי ביצעה בדיקה בשנה הרלוונטית לאירוע ובכל מקרה נתנה אישור בטיחות למנהל בית הספר באותה שנה. מכאן וגם אם נקודת המוצא הייתה כי לא עיריית אילת היא שהתקינה את המזגן, הרי שהתרשלה במילוי חובתה לאתר ולהעריך את כל הסיכונים בתשתיות ובמתקנים שבמתחם בית הספר. אשר על כן, במקרה דנן העירייה היא האחראית הבלעדית לאירוע ולתוצאותיו. בית המשפט פסק כי סך כל נזקי התובעת כמפורט לעיל מסתכמים בסך של 73,073 ₪, בניכוי תשלומי המל"ל עומדים נזקיה של התובעת על סך של 46,614 ₪ בתוספת שכ"ט בגובה 20%.
4.התובע יליד 1987 טען שצעד ברחוב בשעת ערב מאוחרת עת נפל כתוצאה ממפגע שהיה במדרכה. לטענת התובע המדרכה במקום היתה משובשת, פגומה ורוויה מפגעי בטיחות חמורים, לרבות מספר מרצפות שהתרוממו כאשר תוך כדי הליכתו של התובע על המדרכה נתקלו לפתע רגליו במפגע והוא מעד ונפל ארצה וכתוצאה מכך ספג חבלות קשות במרבית אבריו ובעיקר בכתף ימין. בית המשפט קבע כי העירייה הייתה מודעת לבעיה לפיה שורשי העצים גורמים לתזוזה של מרצפות המדרכה והדבר עלול להוות סכנה לעוברי אורח. אי טיפול בבעיה מקים אחריות קונקרטית כלפי התובע אשר הופרה ע"י העירייה. בית המשפט פסק פיצוי בגובה 97,500 ₪ ומזה ניכה 20% אשם תורם.
אם גם אתם נפגעתם בשטח ציבורי צרו קשר עם משרד עורך דין פלילי מומלץ במרכז לצורך ייעוץ ראשוני חינם
